#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה. הגוים העובדים את ההרים מה הדין מה שעליהם ומנין, ומאי ביניהו?	"הם מותרים מה שעליהם אסורים, לת&quot;ק דכתיב &quot;לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך&quot;, ריה&quot;ג אומר &quot;אלהיהם, על ההרים&quot; ולא ההרים אלהיהם וכו'.<p dir=""rtl"">רמי בר חמא אמר ר&quot;ל צפוי הר איכא ביניהו דלת&quot;ק אינו כהר ואסור (דכל שעליהם אסור) ולריה&quot;ג כהר ומותר. רב ששת אמר לכו&quot;ע צפוי הר אינו כהר ואסור, נחלקו באילן שנטעו ולבסוף עבדו דלת&quot;ק מותר ולריה&quot;ג אסור (דתנא בתרא לטפווי אתי).</p>"	עבודה זרה מה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה: אילן שנטעו מתחילה לע&quot;ז, אילן שנטעו ולבסוף עבדו האם נאסר ומנין (ומה כל אחד עושה עם דרשתו של חברו)?<p dir=""rtl"">[איך מאבדים ע&quot;ז כשנכנסים לארץ והאם צריך לשרש אחריה ולכנות לה שם ומנין?]</p>"	"נטעו בתחילה לע&quot;ז - ודאי נאסר דכתיב &quot;ואשריהן תשרפו באש&quot;.<p dir=""rtl"">נטעו ולבסוף עבדו - מה שהיה קודם שעבדו לא נאסר שהוא מחובר, מה שגדל אח&quot;כ ר' יוסי בר&quot;י אוסר דכתיב &quot;ואשריהם תגדעון&quot; עץ שעיקרו מותר וגידוליו אסורים, חכמים מתירים ולומדים מכאן לגידועי ע&quot;ז קודמים לכיבוש הארץ וכיבוש הארץ קודם לביעור ע&quot;ז (דהיינו קודם מגדע ורק אחרי הכיבוש מאבד לגמרי), [ריבר&quot;י לומד את זה מ&quot;אבד תאבדון&quot; קודם תאבד ואח&quot;כ שוב תאבדון, רבנן, ההוא שצריך לשרש אחריה, ריבר&quot;י לשרש מ&quot;ואבדתם את שמם&quot;, וחכמים לומדים משם שיש דין לכנות לה שם של גנאי.] </p><p dir=""rtl"">(ע' לקמן מח. שכן דעת שמואל, אבל רב אשי אמר שניתן לומר דמה שגדל אח&quot;כ ודאי אסור, ונחלקו על מה שהיה מתחילה ורבנן הם דורשים את &quot;אשריהם תגדעון&quot; ור' יוסי למד מ&quot;ואשריהן תשרפו באש&quot; אשריהן משמע תרתי בין נטעו בתחילה לכך בין נטעו לבסוף אבדו &lt;ע&quot;ש ברש&quot;י&gt;)</p><p dir=""rtl"">לדעת רב ששת נחלקו במחלוקת זו ת&quot;ק במשנה שהתיר וריה&quot;ג שאסר.</p>"	עבודה זרה מה:		
